הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי בכנס מדעי שכותרתו "בין פוד-טק, תזונה ובריאות". דיקנית הפקולטה, פרופ' מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: "האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים"

ד"ר אראל מרגלית ודיקנית הפקולטה פרופ' מרסל מחלוף

הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה את יום המזון העולמי שחל בחודש שעבר בכנס מדעי שכותרתו "בין פוד-טק, תזונה ובריאות". דיקנית הפקולטה, פרופ' מרסל מחלוף, אמרה בפתיחת האירוע: "האתגר שלנו הוא אפס רעב בעולם – לקדם את מימוש זכותו של כל אדם בעולם לתזונה איכותית לחיים בריאים."

יום המזון העולמי נוסד על ידי האו"ם כדי לסייע בביעור הרעב בעולם, והשנה הוחלט להתמקד בנושא של מזון בריא בעולם ללא רעב (“Healthy Diets for A #ZeroHunger World ”), וזאת כדי לפתח הזנה מקדמת בריאות תוך כדי שמירה על כדור הארץ. את הכנס ארגנו חברי הסגל פרופ'-משנה מאיה דוידוביץ-פנחס ופרופ'-משנה אבי שפיגלמן.

היזם ד"ר אראל מרגלית, היו"ר המייסד של קרן הון הסיכון JVP, אמר כי "אין ספק שהפקולטה המשמעותית ביותר בתחום הזה היא הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ואני מודה לדיקנית הפקולטה פרופ' מרסל מחלוף על פריצות הדרך שהיא הובילה בתחום זה." ד"ר מרגלית אמר כי "פוד-טק הוא אחד התחומים החמים בהייטק הישראלי, בעיקר על רקע המיצוי בתחומי הייטק מסורתיים מסוימים. פיתוחו של תחום זה בטכניון ובחיפה יסייע בהעצמת הצפון ובהשראת צעירים כאן. עלינו לקדם חיבורים בין מזון וסביבה, בין תזונה לבריאות ועוד, וכאן בצפון צריך להיות המרכז הרב-תחומי העולמי בתחום הפוד-טק."

את הרצאת הפתיחה נשא ד"ר דידייה דופון מהמכון הלאומי למחקר חקלאי (INRA), שדיבר על הקשר בין המזון שאנו צורכים, מערכת העיכול ובריאותנו. "במחקרים שלנו אנחנו ממפים בזמן אמת את מה שקורה למולקולות שונות במערכת העיכול, ואכן גילינו השפעות מעניינות ומגוונות. לדוגמה, גילינו שתחליפי חלב לתינוקות (פורמולות) משנות את ההרכב של חיידקי המעי וכך משפיעים על פירוק המזון בהמשך חייו של התינוק."

מנחה הפאנל פרופ' אורי לזמס עם משתתפות הפאנל נגה שוורץ משולם (תנובה), פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן (האוניברסיטה העברית), פרופ' רונית אנדוולט (משרד הבריאות), וד"ר גילה רוזן (רמב"ם)

פרופ' אורי לזמס הציג מחקרים חדשים על חרקים כמקור תזונתי לחלבונים ולמולקולות בריאות אחרות. פרופ' אסתי מרון הולץ הציגה גילויים חדשים הקשורים במנגנון ההתפתחות של מחלות מעי דלקתיות. פרופ' יחזקאל קשי הציג את מחקריו בגנטיקה של שמרים ואת הטכנולוגיה שפיתח ליצירת שמרים יעילים יותר לתחום המזון ולתעשיית הדלק הביולוגי (ביופיול) באמצעות אבולוציה מהירה. פרופ' יואב לבני הציג מעבודותיו על שימוש במיקרו-אצות כמקור לחומרי גלם למזון.

בחלק האחרון של האירוע התקיים פאנל מומחים בעניין התקנות החדשות לסימון הרכב המזון בחזית האריזה. תקנות אלה, שייכנסו לתוקף בינואר 2020, יכללו סימון אדום בחזית על מוצרים בעייתיים מבחינה בריאותית – למשל תכולה של יותר מ-500 מ"ג נתרן ב-100 גרם של מזון מוצק. בפאנל השתתפו פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות; ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם; פרופ' אפרת מונסונגו-אורנן, ראש החוג למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון ותזונה באוניברסיטה העברית; ונגה שוורץ משולם, מנהלת תחום הבריאות בתנובה. פרופ' אנדוולט דיברה על מורכבותו של השינוי שמשרד הבריאות מבקש להטמיע כדי לשפר את בריאות הציבור. "אין כאן קיצורי דרך," היא אמרה. "עלינו לתמוך בציבור באופן ממסדי בדרכים מגוונות ובהן חינוך לאורח חיים בריא, בקרה על פרסומים מזיקים, סימון תזונתי בחנויות ובמסעדות, רגולציה ועוד. אין מסר יחיד ופשוט שיוכל לחולל שינוי, ותקנות ההתוויה החדשות הן רק צעד אחד מתוך צעדים רבים."

ביום העיון צוין שיתוף הפעולה הגובר בין הפקולטה למיזם האירופי EIT Food. במסגרת זאת התקיים לאחרונה, זו השנה השנייה ברציפות, אקסלרטור EIT Food שבו הוכשרו בטכניון עשר קבוצות המפתחות המצאות חדשניות בתחום המזון. שלוש מהן ייצאו לתחרות המסכמת בליסבון, מול קבוצות מהאקסלרטורים האחרים של EIT Food, ואחת מהן (FreezeM) הציגה את הפיתוח שלה בכנס. בשנה שעברה המשיכו שלוש קבוצות מהטכניון לגמר של ה-EIT Food, ואחת הקבוצות – Redefine Meat, המפתחת טכנולוגיה להדפסת בשר במדפסת תלת-ממד – זכתה במקום הראשון בתחרות האירופית וכבר גיייסה כ-7 מיליון דולר. במסגרת EIT Food משתתפת הפקולטה ב-FOODIO ו-FOODMIO – תחרויות לפיתוח מוצרי מזון חדשניים על ידי סטודנטים לתואר ראשון.

ביום העיון גם הוכרז שבנובמבר 2020 יארח הטכניון את כנס האיגוד האירופי למדעי המזון ולטכנולוגיה של מזון (EFFoST). פרופ' אורי לזמס, ראש הכנס, הכריז כי זו הפעם הראשונה שהכנס יתקיים מחוץ לאירופה, והדגיש שזוהי הכרה עולמית בחשיבותם של הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והטכניון כולו בתחום המזון.

הצצה אל העתיד – אתגר המחשוב 2030 של אינטל והטכניון יצא לדרך

חברת אינטל לסטודנטים בטכניון: תכננו כיצד ייראה המחשוב בעשור הבא. בפאנל שהתקיים בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי אמר אורי פרנק, סגן נשיא באינטל: "אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם הסטודנטים לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030"

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (מימין ) עם אורי פרנק, סגן נשיא באינטל

"המהפכות הגדולות יגיעו מכם, הצעירים, כי אתם עוד לא מקובעים ועדיין מסוגלים לחשוב באופן פתוח בלי לחשוש מאילוצי העולם האמיתי." כך אמר לסטודנטים בטכניון אורי פרנק, סגן נשיא באינטל. הדברים נאמרו בפאנל משותף לאינטל ולפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון. פרנק אמר לסטודנטים כי "אנו נמצאים בפתחה של מהפכת מחשוב עולמית, וזאת ההזדמנות שלכם, הסטודנטים, לקבוע לאן יילך עולם המחשוב לקראת 2030. לכן אנחנו מטפחים באינטל תרבות ארגונית של פתיחות וחדשנות."

אורי פרנק הגיע לאינטל ב-1997 כסטודנט בתחילת דרכו בפקולטה בטכניון, הוא השלים בפקולטה להנדסת חשמל גם תואר שני ושימש בתפקידים רבים באינטל, חלקם בארצות הברית. הוא אמר כי "הלימודים בטכניון היו חיוניים להתפתחות המקצועית שלי בעיקר בפיתוח יכולת הלמידה העצמית והיכולת להתגבר על אתגרים קשים ומפחידים. חשוב להבין שהלמידה אינה נגמרת כשמסיימים את הלימודים בטכניון, וכל תפקיד שעשיתי באינטל לימד אותי דברים חשובים לקראת התפקידים הבאים."

בפאנל, שנערך בהנחיית השדרן ומנחה הטלוויזיה טל ברמן, במעמד נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין ובכירים מאינטל, השתתפו שלושה בוגרים בולטים של הפקולטה שחתומים על פריצות דרך טכנולוגיות ששינו את פני העולם: פרופ' אורי וייזר, ממפתחי המחשב הנייד (אינטל פנטיום) ומהאישים המובילים בפיתוח המעבדים של אינטל, המשמש כיום חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון; דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, שהוביל מהפכות הנדסיות משמעותיות ובהן המחשוב הנייד וקו מוצרי הסנטרינו; ואורי פרנק, סגן נשיא באינטל המוביל היום את קבוצת המעבדים, המחשבים הניידים והנייחים וקו המוצרים לבינה מלאכותית. בתום הפאנל הכריזה  חברת אינטל על אתגר נושא פרסים לסטודנטים מהפקולטה: לנסח רעיון הקשור לעתיד המחשוב בשנת 2030 ועל תרומתה לשדרוג מעבדות ה-VLSI (מעגלים משולבים) בפקולטה.

מימין לשמאל: דדי פרלמוטר, פרופ' אורי וייזר, אורי פרנק, טל ברמן ומארגן האירוע פרופ' שוקה זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון

חברת אינטל מובילה זה שנים רבות בפיתוח מעבדי המחשבים המתקדמים ביותר. אינטל ישראל, שבה יזמו שלושת בוגרי הטכניון את ספינת הדגל של החברה – מעבד הפנטיום – פיתחה בשלוש השנים האחרונות דור חדש של מעבדים אשר משלב בין השאר יכולות AI. בראש הקבוצה המפתחת, המונה אלפי מהנדסים, עומד בוגר הטכניון אורי פרנק.

"אנו בטכניון רואים חשיבות רבה בפיתוח קשרי תעשייה ואקדמיה," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, "ולכן אנו שמחים על הידוק הקשרים בין הפקולטה להנדסת חשמל לחברת אינטל. כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21, ולהמשיך בהכשרת העילית המדעית-טכנולוגית של מדינת ישראל, ״עלינו להמשיך להדק את שיתוף הפעולה ולעצב את הממשק אקדמיה-תעשייה באופן שישקף את התרחבות המחקר הבסיסי לתעשייה ואת הצורך בהעברת טכנולוגיה מהירה מהאקדמיה לתעשייה״

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין דיבר בפתיחת האירוע על "הקשר המתמיד בין אינטל לטכניון, שהחל כבר עם פתיחת העידן הבינלאומי של ההייטק בישראל ב-1974, כאשר בוגר הטכניון דב פרומן הקים בחיפה את מרכז המחקר הראשון של אינטל בישראל. הקשר שלנו עם אינטל חשוב לשני הצדדים ואני מודה לפרופ' שוקה זאבי, שיזם וארגן את היום החשוב הזה, ולגורמים באינטל שסייעו בכך."

מנחה הפאנל טל ברמן אמר כי "האירוע הזה הוא עבורי, ועבור הקהל, הזדמנות נדירה לשמוע שלושה מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם ההיי-טק. בכם, הסטודנטים שבקהל, אני ממש מקנא – אתם נמצאים בפתחו של העידן הטכנולוגי הבא ואתם האנשים שיעצבו אותו. ביכולתכם לעשות דברים מדהימים."

"ב-15 שנה האחרונות יש בתעשיית האלקטרוניקה תחושה שאנחנו מתקרבים לקיר," אמר פרופ' אורי וייזר, "אבל כבר ידענו לעבור קירות בעבר. בשנות השבעים והשמונים ידענו שהעולם הולך לכיוון חדש, אבל לא ידענו לאן, רק שהדבר הבא הוא המעבדים ושם עלינו להיות. בהנהלת אינטל העולמית הייתה התנגדות גדולה לכיוון שלנו. אבל החלטנו להעיז. דדי ואני שלחנו פקס לנשיא אינטל העולמית אנדי גרוב – עם הרעיון שלנו והוא השתכנע. כיום נדמה שהעולם ניצב מול הקיר של חוק מור – בלימת המזעור של רכיבים אלקטרוניים. זה אתגר גדול, אבל הוא אתגר כלכלי, לא טכנולוגי. אל תחששו מאתגרים כאלה ואל תחששו לבקר את המערכת ולדבוק בדרך שלכם. מנסיוני, כשאתה מאמין בדרך שלך ודבק בה אתה יכול להוביל לשינוי גדול מאוד."

פאנל עתיד המחשוב 2030 – מימין לשמאל: טל ברמן, דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, פרופ' אורי וייזר, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואורי פרנק סגן נשיא באינטל

מהפיכת טכנולוגיית המידע נמצאת בעיצומה והיא באה לידי ביטוי בהתפתחויות מואצות, בארכיטקטורות מחשבים ובאלגוריתמי אינטליגנציה מלאכותית (AI), ובהשפעות הדדיות בין תחומים אלה. בנוסף מתרחשת חדירה מהירה של מוצרים, מערכות ושירותים מבוססי כוח חישוב רב עוצמה ואינטליגנציה מלאכותית לרוב תחומי החיים ובהם ביטחון, רפואה, תחבורה והעברה והבנה של מידע טבעי. התפתחויות אלה משפיעות על כלכלות המדינות המפותחות.

"הגדולה של המין האנושי היא יכולתו להתקדם קדימה על בסיס הישגים קודמים," אמר דדי פרלמוטר, "וזה היתרון שלנו גם כמהנדסים – העולם משתנה במהירות אבל בסיס הידע הרחב שלנו מאפשר לנו להתמודד עם השינויים. הייתי שמח לראות את מערכת החינוך הולכת לכיוון הזה שקיים בטכניון: לחזק את יכולתו של התלמיד ללמוד דברים חדשים, להתמודד עם שינוי."

על הקשר עם הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון אחראים מטעם אינטל שני בוגרי הפקולטה אבנר גורן, סגן נשיא אינטל ומנהל קבוצת הארכיטקטורות למעבדים, והמהנדס הבכיר לואיס מגרם. גורן אמר כי "הטכניון עבורנו הוא מרכז אקדמי קריטי, שכן הוא מכשיר את דור המהנדסים הבא בישראל. לכן חשוב לנו לסייע לטכניון בשיפור כמות המהנדסים ואיכותם ולא פחות חשוב – לסייע בהתאמת תוכנית הלימודים לצורכי התעשייה כך שהסטודנטים שיוצאים מהטכניון ייהנו מרלוונטיות גבוהה בשוק התעסוקה. לכן, טכניון חזק הוא האינטרס של כולנו, וזו הסיבה שאנחנו תומכים בפקולטה בציוד, בהדרכה ובמחקרים ספציפיים ומעודדים את עובדי אינטל להעביר בטכניון קורסים וללוות סטודנטים בפרויקטים. כיום אנחנו משקיעים הרבה במעבדות ה-VLSI בפקולטה, ולאחרונה גם פתחנו מסלול של השתלמות קיץ באינטל, החושפת סטודנטים לתואר ראשון בטכניון לנעשה אצלנו."

לינק להשתתפות: https://ad.boolzai.co.il/intel

מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל

מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי פרופ' נחום שימקין, אורי פרנק סגן נשיא באינטל ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל

מימין לשמאל : פרופ' נחום שימקין, מריאנה וקסמן, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, אורי פרנק ואבנר גורן, סגן נשיא אינטל

בתים מבפנים הוא אירוע ארכיטקטורה גדול המתקיים בעיר אחת לשנה. הסיורים השנה יתקיימו ב- 30-28 בנובמבר ויתמקדו באזור הדר הכרמל.  בנוסף יתקיימו מקבץ סיורים בקמפוס הטכניון בנוה שאנן וברחבי העיר בחסות המרכז לחקר המורשת הבנויה ע״ש אבי ושרה ארנסון והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הכניסה לאירועים כולם – ללא תשלום.
להרשמה ועדכונים: www.batim-haifa.org

סיורים 7-1 יתקיימו בקרית הטכניון ביום שישי 29.11.19:

1. המרכז לחקר המורשת הבנויה ע"ש אבי ושרה ארנסון
   נקודת מפגש: בכניסה לבניין סגו, קריית הטכניון.
   ביקור בארכיון המרכז לחקר המורשת הבנויה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הכולל אוספים נדירים שנשמרו בו מימיו הראשונים של הטכניון כמו אוסף הספרים הנדירים של אלכסנדר ברוולד (אדריכל הבניין ההיסטורי של טכניון), אוסף נגטיבים על זכוכית המתארים הקמת מבני ציבורי בתקופת המנדט הבריטי ואוסף פרויקטים של סטודנטים משנות ה־60 ואילך. כן יוצגו אוספים שנקלטו בארכיון בשנים האחרונות כגון אוסף משרד יער ואוסף אדריכל שמואל יבין.
   שישי, 29.11, 13:00.
   אין צורך ברישום. מוגבל ל-15 הבאים הראשונים.

2. הבניין הראשון

נקודת מפגש: רחבת הכניסה לבניין אווירונאוטיקה, קריית הטכניון (חנייה מאחורי הבניין). סיור בהדרכת אדריכלית אורליה קירמאיר (אדריכלית הקמפוס לשעבר) במבנה הראשון שנבנה בקמפוס הטכניון בשנת 1954. בסיור יוצגו סיפוריהם של הבניין, של פרופ' יוחנן רטנר, אדריכל הבניין, וכן סיפור הקמת הפקולטה לאווירונאוטיקה על ידי פרופסור סידני גולדשטיין וסיפורו של הסטודנט ניביה דורבן ז"ל. משך הסיור כשעה וחצי.

שישי, 29.11 , 09:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

3. קריית הטכניון כמוזיאון לאדריכלות ישראלית

נקודת מפגש: שער נווה שאנן (לאחר בידוק ביטחוני).

קריית הטכניון היא מוזיאון פתוח לאדריכלות ישראלית שבה תכננו מאז הקמתה מיטב האדריכלים בסגנונות שונים.  אדריכל עומרי זילכה, בעל הבלוג פינת רחוב, יציג את היסטוריית התכנון של הקמפוס, יעבור לצד חלק מהמבנים ולכמה אף ייכנס וינסה להסביר מה הופך אותם ליצירות מופת ומה הופך קמפוס לייחודי. משך הסיור כשעתיים (אורך המסלול כקילומטר וחצי ורובו בירידה).

שישי, 29.11, 13:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

4. קמפוס יער

נקודת מפגש: רחבת צ'רציל, סמוך לבניין צ'רצ'יל ובניין הסנאט בלב הקמפוס, קריית הטכניון.

סיור בקמפוס הטכניון בהובלת רקפת סיני, אדריכלית נוף ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הסיור יסקור את ההיסטוריה של תכנון המרחבים הפתוחים בטכניון מראשיתו ועד לשנות ה־70 ויתמקד בתפיסה התכנונית הייחודית שנבעה מתנאי השטח שהיה מיוער והפכה לסמל ולמאפיין של הטכניון. משך הסיור כשעתיים.

שישי, 29.11, 10:00.
סיור פתוח. אין צורך ברישום.

5. בעקבות תכנית האב האבודה

נקודת מפגש: מבאות הכניסה (אולם הפטרייה) בפקולטה לאווירונאוטיקה, קריית הטכניון.

סיור בקמפוס הטכניון עם אדריכל השימור אמיר פרוינדליך, שיציג את הקונפליקט בין תוכניות האב של הקמפוס: תוכניתו של פרופ' אלכסנדר קליין מ־1953 שהתבססה על ציר ירוק אשר משני עבריו בנייני הפקולטות השונות; ותוכניתו של אדריכל שלמה גלעד משנות ה־60 ששינתה את פני הקמפוס באופן ניכר וקבעה את אופיו עד היום. הסיור יתחיל בתצפית מהמרפסת במחלקה לאווירונאוטיקה, יעבור בפורום, בית הסטודנט, בניין אולמן ובסמוך לפקולטה להנדסת קרקע וגיאולוגיה, פיזיקה וכימיה ומשם ימשיך לגן הבוטני. הסיור יסתיים בחניה של הפקולטה להנדסה. משך הסיור כשעתיים.

שישי, 29.11, 09:00.

סיור פתוח. אין צורך ברישום.

6. גגות מורפולוגיים

נקודת מפגש: בכניסה לבניין דנצינגר, קריית הטכניון.

המבנה המוזר ופורץ הדרך של מעבדות דנציגר נותר גם היום חדשני ושנוי במחלוקת כפי שהיה עם הקמתו בשנים 1959־1965. הסיור שתוביל אדריכלית רות ליברטי־שלו יעסוק במאפייניו הייחודיים של הבניין ובאלפרד נוימן, האדריכל והפרופסור שייסד את לימודי המורפולוגיה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ושבעזרת תלמידו צבי הקר יישם בבית זה את התיאוריה שהתגבשה בלימודים אלה. הסיור ימשיך גם לגגות מורפולוגיים אחרים שהוקמו בקמפוס הטכניון בתכנונם של חברי סגל הפקולטה לארכיטקטורה בשנות ה־50 ובשנות ה־60. הוא יסתיים בנקודת ההתחלה. משך הסיור כשעה.

שישי, 29.11, 13:00.

סיור ברישום מוקדם. מוגבל ל-30 אנשים.

להרשמה: https://www.batim-haifa.org

7. הארכיון ההיסטורי בטכניון

נקודת מפגש: בכניסה לבניין סגו, קריית הטכניון.

לרגל סיום פרויקט דיגיטציה רחב היקף בו הועלו אלפי מסמכים ותצלומים מהארכיון ההסטורי של הטכניון לרשת, תתקיים הרצאה ובה יוצגו לקהל פריטים מהארכיון המגוללים את סיפורו של  הטכניון בראי ההיסטוריה. את הביקור יוביל הארכיונאי איתי קרן.

שישי, 29.11, 11:00.

סיור ברישום מוקדם.

להרשמה: https://www.batim-haifa.org

חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי. השבבים מוחדרים למוח באמצעות "אקדח גנים" ומשחררים חלבון חיוני העשוי לבלום את התפתחות מחלת אלצהיימר

תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר

חוקרות בטכניון ושותפותיהן באוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה לבלימת התפתחות מחלת אלצהיימר. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Small והובלט על ידו כשער האחורי של המגזין. את המחקר הובילו פרופ' אסתי סגל והדוקטורנטית מיכל רוזנברג מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ושותפותיהן, פרופ׳ אורית שפי והדוקטורנטית נטע זילוני מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.

אלצהיימר, הגירסה הנפוצה ביותר של דמנציה, מאופיינת בתסמינים שונים ובהם אובדן זיכרון, ליקויים בדיבור, בעיות התמצאות וירידה משמעותית בתפקודים המוטוריים. מחלה זו מאפיינת בעיקר אוכלוסייה מבוגרת, ואחרי גיל 85 מגיעה שכיחותה לכ-30%. בעקבות העלייה בתוחלת החיים והגידול באוכלוסיית המבוגרים גדלה שכיחותה הכוללת של המחלה והיא מוגדרת כיום כ"המגפה האפורה" או "המגפה של המאה ה-21".

אלצהיימר היא neurodegenerative disease – מחלה שמקורה בניוון תאי המוח. הגורם העיקרי למחלה הוא הצטברות של חלבון בשם עמילואיד-בטא (Aβ) ברקמות המוח. גושי החלבון ממיתים את תאי העצב, הנוירונים, באזורים שונים במוח, ומובילים בין השאר לפגיעה במנגנונים הכולינרגיים החיוניים לתפקוד המוח.

החדשות הטובות הן שמתן חלבון ספציפי (פקטור גדילה עצבי) בולם את הפגיעה במנגנונים הכולינרגיים ואת החמרת המחלה. הבעיה היא שהחדרת החלבון לאזור היעד במוח אינה משימה פשוטה משום שבין הדם למוח חוצץ מחסום הדם-מוח (Brain Blood Barrier). מחסום זה, המגן על מערכת העצבים המרכזית (המוח) מפני חדירה של חיידקים וחומרים מזיקים מהדם למוח, מגביל את המעבר של תרופות המיועדות למחלות מוח.

כעת מציגות חוקרות הטכניון ואוניברסיטת בר אילן פתרון חדשני לאתגר האמור: שבבי סיליקון להחדרה ישירה של החלבון למוח ולשחרורו ברקמת היעד. לשבבי הסיליקון הייעודיים, שפותחו במעבדתה של פרופ' סגל בטכניון, מבנה נקבובי ננומטרי המאפשר להטעין אותם בכמויות חלבון גדולות. באמצעות שליטה מדויקת במאפייני השבב – ממדי הנקבוביות, התכונות הכימיות של פני השטח ועוד – הגיעו החוקרות לתצורה אופטימלית השומרת על החלבון בשלב ההחדרה ולאחר מכן משחררת אותו במוח בהדרגה, במשך כחודש.

באופן זה, כאמור, החלבון אינו נדרש לעבור את מחסום הדם-מוח שכן הוא מוחדר ישירות למוח באחת משתי דרכים – בהשתלה במוח (כשבב) או בשיגורו אל היעד כחלקיקים זעירים באמצעות "אקדח גנים" (Gene Gun) ייעודי. ["אקדח גנים" – מערכת קיימת להחדרה של חלבונים, די-אן-איי ואר-אן-איי לתאים, וזאת באמצעות ירי חלקיקי מתכת המצופים במולקולות אלה. טכנולוגיה זו קרויה גם ביוליסטיקה (biolistics)]. עם הגעתו למקום היעד במוח משתחרר החלבון מהשבב והשבב מתפרק למרכיבים שאינם רעילים.

לדברי הדוקטורנטית מיכל רוזנברג, "בניסוי הראינו בעכברים ששתי דרכי ההחדרה של הפלטפורמה למוח מובילות לתוצאה הרצויה. יתר על כן, הטכנולוגיה שלנו נבחנה גם במודל תאי של מחלת אלצהיימר ואכן, שחרור החלבון הוביל להצלת התאים."

המחקר נערך בתמיכת מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון.

למחקר בכתב העת Small לחצו כאן

פרופ' אסתי סגל

הדוקטורנטית מיכל רוזנברג

פרופ׳ אורית שפי

הדוקטורנטית נטע זילוני

טכנולוגיה חדשנית שפותחה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית נרכשה על ידי חברה ישראלית וזכתה במענק של 450 אלף אירו

מערכת מדגה מתועש בעין המפרץ

חוקרים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית וממכון המים בטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשנית לטיפול במים ולהשבתם למכלים לגידול הדגים. הטכנולוגיה החדשנית, שפותחה בקבוצת המחקר של פרופ’ אורי להב, נרכשה על ידי חברת Biofishency הישראלית, ופיתוחה יימשך באמצעות מענק מהמכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה.

חקלאות המים היא הענף המתפתח ביותר בסקטור המזון העולמי – היא צומחת בקצב של כ-8% בשנה. זאת בעקבות הדרישה הגוברת לדגי מאכל והירידה בכמות הדגה בים. בתוך עולם חקלאות המים התפתחה נישה בשם “גידול מתועש”, שנועדה לחולל קפיצת מדרגה בניצול משאבי המים והקרקע ולמזער את הנזק הסביבתי. קפיצת מדרגה – משום שמדובר בניצול משאבים יעיל בערך פי

מאה מזה של טכנולוגיות אחרות הקיימות כיום בשוק. חקלאות מים מתועשת, כלומר גידול דגים בתנאים מבוקרים במכלים, ממזערת זיהום מקווי מים, מקטינה צריכה של מים טריים ומאפשרת שליטה טובה יותר בתנאי המחיה של הדגים.

גידול הדגים במכלים מחייב כמובן תחלופת מים גבוהה וטיפול יעיל במים הממוחזרים. מרכיב מרכזי בתהליך הוא מערך מתקדם המוציא מים מהמכלים, מטפל בהם ומשיב אותם למכלים. כיום מבוצע התהליך באמצעות טיפול ביולוגי – העברת המים בביופילטר המכיל חיידקים ייעודיים. לטיפול מגבלות רבות כגון קצב נמוך של פירוק האמוניה הרעילה, בעיקר בטמפרטורת מים הנמוכה מ-18 מעלות צלזיוס, הצטברות פתוגנים בביופילטר שבו פועלים החיידקים והיווצרות תרכובות שיוצרות טעמי לוואי.

כאן נכנסים לתמונה פרופ’ להב, פרופ’-משנה יורי גנדל וד”ר רז בן אשר, שפיתחו טכנולוגיה חדשה של טיפול פיזיקו-כימי במסגרת עבודות הדוקטורט של גנדל ובן אשר. בנוסף להרחקת חנקן יעילה יותר ביחס לטכנולוגיה המסורתית (ביופילטר), הטכנולוגיה החדשה גם חיטאה את המים ביעילות ממיקרואורגניזמים פתוגניים, ויש סימנים שהיא יעילה בין היתר גם נגד וירוס ה-VNN הגורם לפגיעה קשה בגידול מיני דגים מסוימים.

החברות המסחריות שהתקשרו עם צוות המחקר הן Biofishency הישראלית המתמחה בחקלאות מים, שקיבלה בלעדיות על הפטנטים בתמורה למתן זכויות בחברה למוסד הטכניון, והחברה ההולנדית Ocean Perfect. בימים אלה נשלחות להולנד ולאיסלנד שלוש מערכות פיילוט שפיתחה הקבוצה. כן נבנה בישראל פיילוט חצי-מסחרי שיסייע בהמשך המחקר והפיתוח. מלבד שתי עבודות הדוקטורט של גנדל ובן אשר, וההתקשרויות המסחריות שצוינו לעיל, הקבוצה פרסמה שישה מאמרים מדעיים בנושא ורשמה שני פטנטים. יתר על כן, הפרויקט זכה במענק של כ-450 אלף אירו במסגרת התוכנית האירופית המקיפה EIT Food. תוכנית זו, המתקיימת במסגרת המכון האירופי לחדשנות ולטכנולוגיה (EIT), נועדה לעצב את עולם המזון בעשורים הקרובים, והמענק יסייע בהמשך פיתוחה של הטכנולוגיה האמורה ובמסחורה.

חברים נוספים בצוות המחקר הם ד״ר ליאת בירנהק, רן נהיר וחגי מאיר.

פרופ' אורי להב

פרופ’-משנה יורי גנדל

ד”ר ליאת בירנהק

ד”ר רז בן אשר

רן נהיר

חגי מאיר

הטכניון אבל על מותו של אלוף (מיל') עמוס לפידות, המפקד העשירי של חיל האוויר ונשיא הטכניון בשנים 2001-1998, ומשתתף בצערה של המשפחה.

אלוף (מיל') לפידות, יליד כפר סבא, סיים קורס טיס בהצטיינות ב-1954. לימים השתתף כטייס במבצע קדש, כמפקד טייסת במלחמת ששת הימים וכמפקד בסיס חצור במלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1987-1982 עמד בראש חיל האוויר הישראלי.

בשנות כהונתו של אלוף (מיל') לפידות כנשיא הטכניון התרחבו מרכזי המחקר הבין-תחומיים בטכניון, נרשמו פריצות דרך בחקר תאי הגזע (פרופ' יוסף איצקוביץ'-אלדור) ובפיתוח התקנים אלקטרוניים מבוססי ביולוגיה (פרופ' אורי סיון, פרופ' ארז בראון ופרופ' יואב איישן), נחנך המרכז למדע וטכנולוגיה ע"ש הנרי ומרילין טאוב, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר – לימים חתני פרס נובל – זכו בפרס לסקר היוקרתי, ותוכנית "עתידים" בטכניון, המעודדת בוגרי תיכון מצטיינים מהפריפריה ומאוכלוסיות ייחודיות ללמוד לתואר אקדמי בטכניון, יצאה לדרך.

אלוף (מיל') לפידות, בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מאוניברסיטת סטנפורד, נפטר אתמול בגיל 85.

יהי זכרו ברוך.

הקליקו והירשמו – כל הפרטים בפנים >>

שנת הלימודים תש"ף יצאה לדרך עם נשיא חדש, פרופ' אורי סיון, והנהלה חדשה. במגזין שלפניכם תוכלו לקרוא על מחקרים חדשים, פורצי דרך: טכנולוגיה חדשנית לאחסון מידע על די-אן-איי, מערכת ניסויית המאששת את האופי התרמי של קרינה הנפלטת מחורים שחורים, התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל, גישה חדשה להפקת מימן ועוד. עוד בגיליון זה: מהפכת ההוראה בטכניון, קרן חדשה שתאיץ את מחקר הבינה המלאכותית בטכניון, הנחת אבן הפינה לבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ותרומה גדולה של קרן רפפורט להקמת מרכז בין-תחומי לחקר הסרטן.

לקריאה לחצו: http://bit.ly/33gfep2

בתמונה: איתמר ענבי הצעיר מעיין בגיליון הנוכחי, שעל כריכתו מופיע אביו ליאון ענבי מהפקולטה למדעי המחשב

פרופ'-משנה פוקס, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה, חוקר את תפקיד המוות התאי המתוכנן בתהליכים פיזיולוגיים. מחקריו סוללים דרכים חדשות ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בפצעים ובגידולים סרטניים

פרופ'-משנה ירון פוקס

פרופ'-משנה ירון פוקס מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הוא אחד מ-27 מדענים מכל רחבי העולם שנבחרו כחוקרים צעירים על ידי EMBO – הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. פרופ' פוקס, הישראלי היחיד במחזור הנוכחי, התקבל לרשימה היוקרתית על הישגיו ב"רתימת אפופטוזיס של תאי גזע לטובת חידוש רקמות".

"כל אחד מהחוקרים הצעירים שבחרנו הוכיח כי ביכולתו לערוך מחקר ברמה הגבוהה ביותר, וזה כבוד גדול עבורנו לקבלם לקהילת EMBO," אמרה מנהלת הארגון מריה לפטין. "השנים הראשונות של מחקר עצמאי הן שנים מאתגרות מאוד, ואנחנו שמחים לתמוך ב-27 החוקרים האלה בתחילת הקריירה העצמאית שלהם."

פרופ'-משנה פוקס עוסק בהתאבדות מתוכננת (אפופטוזיס) בתאי גזע – תאים ייחודיים ונדירים יחסית, המייצרים תאים מסוגים שונים וכך מחדשים רקמות שונות בגוף. במרוצת השנים נערכו מחקרים רבים בנושא ההתחדשות העצמית של תאי הגזע והתמיינותם, אבל המנגנון האפופטוטי בתאים אלה כמעט שלא נחקר.

קבוצת המחקר של פרופ'-משנה פוקס גילתה את תפקידם של חלבונים אפופטוטיים שונים באוכלוסיות שונות של תאי גזע של העור והמעי, והוכיחה כי אפשר לרתום את תהליך האפופטוזיס כדי להאיץ את החלמת הרקמה לאחר פציעה ולהקטין את הצלקות שמותירה הפציעה כעבור זמן. בנוסף הצליחה הקבוצה ליצור מיני-איברים בצלחת, היכולים לשמש להשתלות וכמערכות למציאת תרופות חדשות. תגליות אלו סוללות דרכים לטיפול יעיל יותר במחלות שונות ולהחלמה משופרת.

ארגון EMBO כולל את החוקרים המובילים המקדמים את המצוינות במדעי החיים באירופה ומחוצה לה. מטרותיו העיקריות של הארגון הן תמיכה בחוקרים מוכשרים בכל השלבים בקריירה שלהם, קידום של שיתוף ידע מדעי וסיוע בבניית סביבת מחקר עשירה המאפשרת לחוקרים למצות את כישוריהם. החוקרים הצעירים הנבחרים מצטרפים לתוכנית ארבע-שנתית, תקופה שבמהלכה מספק להם הארגון תמיכה כספית, קשרים מקצועיים חשובים, הדרכה (mentorship) של חוקרים ותיקים מקרב קהילת EMBO, הכשרה בהיבטים מנהיגותיים וגישה לתשתיות המחקר של המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) בהיידלברג, גרמניה.

מחקריו של פרופ'-משנה פוקס סוללים דרכים חדשות ברפואה רגנרטיבית ובטיפול בפצעים ובגידולים סרטניים. על מחקריו השונים פרופ' פוקס זכה השנה בפרס קריל מקרן וולף, בפרס דניאל שירן ובפרס הגדול של Sartorius & Science לרפואה רגנרטיבית ולתרפיה תאית לשנת 2019. האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) העניקה לו את הפרס על שורה של הישגים שהוא תיאר במאמר ב-Science: "מוות תאי מתוכנן: אופקים טיפוליים".

סטודנטים בטכניון פיתחו מערכת הנחייה חכמה להנחתת מטוסים שמנועיהם הושבתו

הסטודנטים והמנחים. מימין לשמאל : ד"ר אהרון בר-גיל, חנה ודן שטראוסמן, פרופ' נחום שימקין, קובי כוחיי, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד
קרדיט צילום : שרון צור

ב-15 בינואר 2009 הושבתו מנועיו של מטוס איירבס A320 באוויר, זמן קצר לאחר ההמראה, כתוצאה מהתנגשות עם להקת אווזים. למרבה המזל הצליח הטייס צ'לסי סולנברגר להנחית את המטוס על נהר ההדסון, בהחלטה שככל הנראה הצילה את כל הנוסעים ואנשי הצוות, 155 איש בסך הכל.

השבתת מנועים אינה תופעה נדירה, ועל פי רשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA) אחד הגורמים העיקריים לתאונות טיסה, לרבות תאונות קטלניות, הוא השבתת מנועים. סכנתה של תופעה זו גדולה במיוחד כשמדובר במטוסים קלים, שאינם מצוידים במערכות בקרה וגיבוי מתוחכמות וטייסיהם אינם עוברים הכשרה ממושכת כמו טייסיהם של מטוסי נוסעים. המצב האמור מסוכן במיוחד כאשר מזג האוויר סוער, והגלישה אל המנחתים הפוטנציאליים מחייבת עקיפה של אזורים גבוהים. במקרה כזה נדרש הטייס לבחור את יעד הנחיתה ולתכנן את ההגעה אליו תוך התחשבות ברוחות, בתוואי הקרקע, באזורים אסורים לטיסה ועוד. חשוב לציין שפרופיל הרוח המשפיע על המטוס משתנה במהלך הגלישה ולכן דרוש חישוב-מסלול-מחדש על סמך הנתונים החדשים בכל רגע.

זה הרקע לשורה של מחקרים שנערכו בטכניון כדי לפתח מענה טכנולוגי למצבים אלה, כלומר לספק פתרון אופטימלי למצב שבו מנועיו של מטוס מושבתים והוא צריך לגלוש ולהגיע למנחת בטוח. מחקרים אלה החלו בקבוצת המחקר של פרופ' יוסי בן-אשר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ובעשור האחרון מוביל אותם פרופ' נחום שימקין, הדיקן הנוכחי של הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, יחד עם ד"ר אהרון בר-גיל, מרצה בכיר נלווה בפקולטות להנדסת חשמל ואווירונוטיקה וחלל. המחקרים נערכים בשיתוף מפא"ת – המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.

לאחר עבודה תיאורטית מקיפה בנושא יושמו הממצאים במסגרת פרויקט סטודנטים לתואר ראשון במעבדה לבקרה, רובוטיקה ולמידה חישובית בפקולטה להנדסת חשמל בראשות מהנדס המעבדה קובי כוחיי. על היישום המעשי עבדו שני צוותי סטודנטים לתואר ראשון: עמרי פרוינד ואלון ירושינסקי, שמימשו את אלגוריתם התווית המסלול האופטימלי בזמן אמת; וחנה ודן שטראוסמן שפיתחו מערכת תצוגה לטייס וממשקי חיישנים וביצעו את אינטגרציית התוכנה והחומרה לניסוי המוטס. את הסטודנטים הנחה דני סגל, שהיה שותף במחקר זה במסגרת לימודיו לתואר שני בהנחייתם של פרופ' שימקין וד"ר בר-גיל. "הבסיס התיאורטי לחישוב מסלול הגלישה האופטימלי הוצג בשורה של מאמרים, שהאחרון שבהם התפרסם בחודש מאי 2019 ב-AIAA J. GCD – כתב עת מוביל בתחום זה, שמפיק המכון האמריקאי לאווירונוטיקה ואסטרונוטיקה." "משמח במיוחד לראות את המחקר התיאורטי שנערך בנושא מגיע למימוש מוצלח בתא הטייס," אמר פרופ' שימקין. "תודות מגיעות לצוות הסטודנטים, המנחים והטייסים שהקדישו ממיטב כשרונם וזמנם במימוש המערכת, ולתמיכה הנמשכת של מפא"ת בפרויקט."

לדברי ד"ר בר גיל, "למרות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בעולם התעופה לא חלה ירידה משמעותית במספר התאונות האוויריות ולא במספר ההרוגים. החדשות הטובות הן שמערכת מהסוג שפיתחו הסטודנטים עשויה למנוע תאונות ולחסוך בחיי אדם."

קבוצות המחקר וההנדסה התמודדו עם שורה של אתגרים ובהם ההכרח להימנע מחיבור מערכת הניסוי שלהם למערכות המטוס. לכן הם נדרשו לפתרונות יצירתיים, כולל שערוך בזמן אמת של כיוון ועוצמת והרוח, וזאת תוך הסתייעות חכמה במערכת הניווט שהושאלה לטכניון. הסטודנטים בנו גם סימולציה של תנועת המטוס לפי האלגוריתם האופטימלי ושל הנחיית עקיבה לטייס – כדי לשפר את המערכת ככל האפשר עוד לפני הטיסות הממשיות.

ב-30 ביולי 2019 נבדקה המערכת בטיסה ממשית כזו באדיבות הטייסים מייק דביר ויובל דביר ומהנדס הניסוי המוטס שלומי שוורץ. הטיסה, שנערכה בסביבות הר התבור, דימתה מצב של השבתת מנוע מעל קרית טבעון וכניסה של המערכת הטכניונית לפעולה. האלגוריתם איתר מזרחית להר שני מנחתים אפשריים, חישב את המסלול אל היעד העדיף והציג לטייס סמן שהנחה אותו לדאייה אל המנחת המועדף. התוצאות: המטוס עקף את התבור בהצלחה, והטייס העיד בדיעבד כי ההנחיה הייתה מוצלחת וגם הנדסת האנוש של התווית הדרך לטייס יעילה ונוחה.

ראוי לציין כי האלגוריתם שפותח בטכניון עשוי לשמש גם כמנגנון לנחיתת חירום של כטב"ם (כלי טייס בלתי מאויש) שמנועו הפסיק לפעול.

צוות הסטודנטים שעבד על הפרויקט. מימין לשמאל : חנה ודן שטראוסמן, אלון ירושינסקי ועמרי פרוינד

בסרטון: ממשק הטייס בזמן הטיסה

תא"ל (מיל') אריאל קארו סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל

תא"ל ד"ר דני גולד ראש מפא"ת במשרד הביטחון

פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון

הדוקטורנטית אינה זמיר שזכתה בפרס היוקרתי ע"ש ג'ואל גמונדר למחקר מתקדם בתחום החלל. מימין לשמאל : פרופ' אמריטוס אלון גני, אינה זמיר, פרופ' בועז גולני ופרופ' יעקב נגל

הזוכים בפרס השלישי בתחרות הסטודנטים. מימין לשמאל: פרופ' אלון וולף, מעיין שובל, מור חייט, רון יאנוביצ'י, נויה צרט ותא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל

הזוכים בפרס השני בתחרות הסטודנטים. מימין לשמאל: עדו גליל, משה קמחי פרופ' אלון וולף ותא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל

הזוכה בפרס הראשון בתחרות הסטודנטים. מימין לשמאל: פרופ' אלון וולף, אלינור גינזבורג ותא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים, שבב למניעת חטיפת חיילים ולטיפול בשטח ומערכת למניעת הירדמות בפעילות מבצעית – אלה ההצעות הזוכות בתחרות הסטודנטים לחידושים ביטחוניים בטכניון. הפיתוחים הוצגו בכנס השנתי של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון

הכנס ה-16 של המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון (CSST) התקיים בשבוע שעבר בטכניון. המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון, בראשות תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שבמסגרתו מתנהלים המכוניםPMRI  ו-MADRI  והמכון לחקר ביטחוני עתידי ע"ש משפחות מדבדי, ד"ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד"ר פטר גנסלר נחנך בטכניון בשנת 2002 ומאז הוא תומך במחקרים בתחומים רבים ומגוונים ובהם חלל ואווירונוטיקה, עיבוד תמונה מתקדם, אנרגיה ומערכות הגנה. בכנס השתתפו תא"ל ד"ר דני גולד ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') אריאל קארו סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, פרופ' אורי סיון נשיא הטכניון, גדעון פרנק יו"ר הוועד המנהל של הטכניון, פרופ' אלון וולף סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ' בועז גולני מנכ"ל ומשנה לנשיא הטכניון, חברי סגל מהטכניון, בכירי התעשייה וסטודנטים.

במסגרת הכנס הוענקו פרסים לפרויקטים ומאמרים של סטודנטים מצטיינים:

בפרס הראשון בתחרות ההצעות לפיתוחים ביטחוניים זכתה הסטודנטית אלינור גינזבורג מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. גינזבורג הציעה טכנולוגיה חדשנית לטיפול ראשוני בדימום פנימי בפצועים בזירת האירוע. זוהי זריקה המכילה חיידקים מתוכנתים, שעם כניסתם לזרם הדם מאתרים את מקור הדימום הפנימי ומתניעים תהליך קרישה מזורז. כך נוצרת "חבישה ביולוגית" לריסון הדימום, המגינה על המטופל עד הגעתו לבית-החולים. יתר על כן, החיידקים המתוכנתים ישמשו גם "רכיבי זיכרון" המייתרים חלק מהבדיקות הראשוניות בבית החולים.

במקום השני בתחרות זכו משה קמחי מהפקולטה להנדסת חשמל ועדו גליל מהפקולטה למדעי המחשב על הצעה לפיתוח שבב המדווח על מיקומם של חיילים בפעילות מבצעית ועל מצבם הרפואי, וזאת בעיקר לצורך מניעת חטיפות. במקום השלישי זכה צוות שהציע את AWAKA – מערכת לניטור לא פולשני של מצב העירנות של חיילים. המכשיר אמור לזהות מעבר מסוכן של החייל למצב שינה באמצעות ניטור של גלי המוח ב-EEG ולשחרר סיגנל חשמלי זעיר היוצר עוררות פיזיולוגית. חברי הקבוצה הם נויה צרט מהמסלול המשולב של רפואה והנדסה ביו-רפואית; מור חייט, שהשלימה תואר ראשון בפקולטה לביולוגיה; רון יאנוביצ'י בוגר הפקולטה להנדסה כימית ומעיין שובל, בוגרת הפקולטה למדעי המחשב.

בפרס היוקרתי ע"ש ג'ואל גמונדר למחקר מתקדם בתחום החלל זכתה הדוקטורנטית אינה זמיר מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל. מחקרה, בהנחיית פרופ' אמריטוס אלון גני, עוסק בשליטה בקצב הבעירה של דלק הודף מוצק בעזרת מתח חשמלי, והממצאים עשויים לשמש בסיס ליישומים מבצעיים במנועים טקטיים ובמנועי חלל. זמיר שתקבל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים, עלתה בגיל 15 במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). לאחר לימודי תיכון בכפר הנוער מאיר שפיה ושירות צבאי היא למדה לתואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בפקולטה.

את הכנס פתח ראש המרכז תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שהתייחס למותו של האלוף (מיל') עמוס לפידות, לשעבר מפקד חיל האוויר, נשיא הטכניון והיו"ר הראשון של קרן PMRI שהיתה הבסיס להקמת המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בטכניון. פרופ' נגל הסביר כי אחד מתפקידיו העיקריים של המרכז הוא "יצירת קשר בין חוקרי הטכניון למערכת הביטחון בארץ וחיבור בין צורכי המערכת לרעיונות המדהימים המפותחים בטכניון. זהו מרכז בין-תחומי התומך במחקרים פורצי דרך שיש להם יישומים פוטנציאליים הן במערכות ביטחוניות והן בשוק האזרחי והוא מחובר גם לגורמי מחקר מובילים בעולם, הן באקדמיה והן בממשל. לשם כך אנחנו תומכים במחקרים שיכולים לשרת את מערכת הביטחון ואת התעשייה, ובמקביל מפנים משאבים גם לטיפוח סטודנטים באמצעות כנסים, ימי עיון, תחרויות ופרסים."

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי לקיומו של הכנס במשך 16 שנים רצופות יש משמעות סמלית ומעשית גדולה. "בהיבט הסמלי, הכנס הוא ביטוי מובהק של רוח הטכניון המשלבת מצוינות אקדמית ומחקרית עם חזון ותחושת שליחות. מאז ומתמיד הציב הטכניון את עצמו 'מתחת לאלונקה' כמוסד הנושא באחריות רבה למדינת ישראל, וסדרת הכנסים של המרכז מבטאת את השליחות הזאת בהקשר הביטחוני. במישור המעשי טמונה חשיבותו של הכנס ושל המרכז בקישור החיוני בין האקדמיה למערכת הביטחון. במסגרת קשר זה תורמת האקדמיה ידע עצום למערכת הביטחון, ומערכת הביטחון מציפה לאקדמיה את האתגרים הממשיים העומדים בפניה."

תא"ל ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, נשא את הרצאת הפתיחה בנושא "טרנספורמציה וחדשנות בעידן הטכנו-דיגיטלי". הוא אמר כי מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) משנה את פניו בשנים האחרונות לנוכח המהפכה הדיגיטלית, ופועל לקידום החדשנות הטכנולוגית ולצמצום הרגולציה והבירוקרטיה המאטות תהליכים של פיתוח טכנולוגי. "בשנים האחרונות אנחנו מבצעים שינוי משמעותי בכל התהליכים בארגון כדי להגשים במהירות את הייעוד שלנו – עליונות טכנולוגית ומבצעית. לשם כך אנחנו מחזקים את הקשר עם האקדמיה, מעודדים חדשנות ואימוץ טכנולוגיות, מקצרים תהליכי התקשרות עם גורמי-חוץ ומקדמים שיתופי פעולה בין-משרדיים." ד"ר גולד אמר כי כיום עובד הארגון עם כ-250 חברות סטארטאפ, וזאת מתוך הבנה שחברות קטנות יכולות לקדם פיתוחים חדשניים במהירות רבה. אמצעי נוסף לקידום החדשנות הוא מאמץ לגיוסם של מומחים יוצאי דופן, ובהם חוקרים מהאקדמיה, לתקופה קצרה המאפשרת להם לשוב לעבודתם לאחר מכן. ד"ר גולד עודד את חוקרי הטכניון להציע רעיונות פורצי דרך למערכת הביטחון דרך המרכז.

תא"ל (מיל') אריאל קארו, בעבר קצין מודיעין ראשי וכיום סמנכ״ל השיווק והפיתוח העסקי ברפאל, אמר כי "רפאל חרתה על דגלה לעמוד באופן רציף בחזית הטכנולוגיה, והיא ממצה את היתרונות הגלומים במהפכה הרביעית, מהפיכת המידע, לחיבור של מגוון יכולות, לקפיצת מדרגה ולאפקטיביות של המערכות שלה. זאת הן במערכות תקשוב המתבססות על רשת קוגניטיבית והן ביכולות עיבוד מידע מתקדם, המחברות בין מגוון רחב של סנסורים ייחודיים ויכולות עיבוד מידע". תא"ל  קארו הדגיש את הקשר הטוב בין רפאל לטכניון בכל התחומים (סטודנטים, משתלמים לתארים גבוהים ומחקרים משותפים) ועודד את שני הצדדים להמשיך ולהרחיב את הקשר הזה."

בכנס הוצגו כמה מהמחקרים הנערכים בטכניון בתמיכת המרכז. פרופ' דוד ינקלבסקי מהפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית הציג סוגיות בחדירת קליע לבטון. פרופ' אוקסנה סטלנוב מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הציגה את הבעיה בניבוי רעש של רחפנים ודרכים ליצירת רחפנים שקטים יותר. פרופ' דורון שילה מהפקולטה להנדסת מכונות מפתח מערכת להגנה על חומרה מפני פגיעה, זיוף והשתלת רכיבי מעקב. פרופ' עדית קידר מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי הציגה גישה חדשנית לזיהוי מתקפות על סמך אנליטיקה של זרמי מידע גדולים בזמן אמת. פרופ' טל כרמון מהפקולטה להנדסת מכונות, חתן פרס חיל האוויר האמריקאי לחוקרים צעירים, הציג טכנולוגיה ורעיונות לפיתוח עתידי של ג'יירוסקופ אופטי ממוזער – מערכת זעירה המאפשרת לקבוע מיקום של כלי טיס במרחב באופן מדויק. זוהי מערכת סגורה זולה מאוד יחסית לאלטרנטיבות, והיא חסינה בפני מתקפות אלקטרוניות.

פרופ' נגל הודה לד"ר תמי מילגרום מסטר ולאל"מ (מיל') יעקב קרוק, שותפיו בארגון הכנס, ולקודמו בתפקיד פרופ'-אמריטוס אבי מרמור, שייסד את המרכז ואת הכנס.

הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית קיימה לראשונה יריד בטיחות. זאת כחלק מהגברת הפעילויות הפקולטיות הקשורות בנושא הבטיחות ולקראת האקתון ראשון מסוגו שיתקיים בדצמבר

ב-20 בנובמבר התקיים בפקולטה להנדסת אזרחית וסביבתית בטכניון יריד בטיחות תחת הכותרת "יום מציל חיים". סטודנטים שצברו נקודות השתתפות בתחנות השונות באירוע זכו בכוס שתייה ממותגת (על שלוש תחנות) וקסדה (על שש תחנות). כ-600 סטודנטים, עובדים וחברי סגל השתתפו באירוע, שהתקיים במדרחוב שבין שני בנייני הפקולטה. ביריד נחשפו הסטודנטים לתחומי פעילות שונים: ניטור רעש (המוסד לבטיחות וגהות), דפיברילטור (מד"א), כבאות והצלה, יחידת החילוץ של פיקוד העורף, יחידת הביטחון ויחידת הרכב בטכניון, ניסוי הנערך בפקולטה בנושא גז ראדון, וההאקתון הראשון בישראל לבטיחות בבנייה.

ההאקתון יתקיים ביוזמת הפקולטה, בשיתוף אגודת הסטודנטים בפקולטה ובחסות קבוצת תדהר בתאריכים 19-18 בדצמבר. הסטודנטים שישתתפו באירוע יידרשו להציע רעיונות יישומיים להתמודדות עם האתגרים השונים בענף הבנייה, וזאת בליווי צמוד של צוות מנטורים מקצועי.

"יום מציל חיים", וההאקתון הקרב, משתלבים בפעילות המתרחבת של הפקולטה בתחום הבטיחות. בתחילת השנה נפתח בפקולטה קורס ראשון בישראל המשלב את סוגיית הבטיחות באופן מסודר ומובנה כתוכנית חובה לסטודנטים בהנדסה אזרחית. את הקורס יעביר ד"ר אבי גריפל כיחידת לימוד נפרדת בקורס "מבוא לניהול ובטיחות בבנייה".

מימין לשמאל: חתן פרס ישראל לחקר הכימיה פרופ' איתמר וילנר, פרופ' Manabu Abe, פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, פרופ' זאב גרוס ובלהה וילנר

משתתפי הכנס

במסגרת הכנס צוין יום הולדתו ה-75 של פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון

בתחילת נובמבר נערך בטכניון כנס יפן-ישראל בנושא "קטליזה מולקולרית בשירות החברה" (Molecular Catalysis in the Service of Society). בכנס השתתפו בכירי המומחים בנושא זה ובהם שני חתני פרס ישראל בכימיה וכן פרופסורים צעירים יותר, הנחשבים לכוכבים עולים בעולם הקטליזה המולקולרית.

הכנס ארך שלושה ימים, כלל 22 הרצאות והשתתפו בו כ-100 חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות בישראל. ליוזמה ולארגון אחראים פרופ' זאב גרוס, פרופ' אילן מרק ופרופ'-מחקר יצחק אפלויג מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך. במימון הכנס השתתפו משרד המדע, הטכניון, תוכנית האנרגיה ע"ש גרנד ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון.

הכנס נפתח בברכותיהם של יו"ר הכנס פרופ' זאב גרוס, נשיא החברה הישראלית לכימיה פרופ' אהוד קינן, נציגת משרד המדע ד"ר אלה שטראוס, נשיא הטכניון לשעבר פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, דיקן הפקולטה לכימיה פרופ' נעם אדיר ושגריר יפן בישראל קואיצ'י אייבושי.

את הרצאות הפתיחה נשאו חתן פרס וולף בכימיה (2018) פרופ' מאקאטו פוג'יטה וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה (2002) פרופ' איתמר וילנר. אחד המושבים בכנס הוקדש ליום הולדתו ה-75 של פרופ'-מחקר אפלויג, המקיים קשרים מדעיים ענפים ביפן.

ההרצאות בכנס עסקו במרבית התחומים שבהם קטליזה מהווה נדבך מרכזי: שיטות סינתזה ואפיון של קטליזטורים (זרזים) חדשניים, שימוש בקטליזטורים בתהליכים של אנרגיה חלופית ונקייה, שיטות חדשניות להכנה של תרופות ופולימרים בסלקטיביות גבוהה, שיטות  גילוי ואפיון מקוריות וכן אימוץ של מערכות אנזימטיות עבור תהליכים כימיים מעבדתיים. הצגת המחקרים נועדה לחשוף את דור החוקרים הצעיר להישגים האחרונים בתחום וליצור ממשקים של שיתוף פעולה בין קבוצות מחקר שונות. בתום הכנס החלו מגעים להידוק קשרי המדע ולייסודן של תוכניות דו-לאומיות בתחום.

הכנס נחתם באירוח בביתו של שגריר יפן בישראל, קואיצ'י אייבושי, שאליו הוזמנו כל המרצים וראשי המושבים המדעיים. באירוע נשאו דברים השגריר היפני ונשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון.

בפעם השישית: מדליית זהב לנבחרת הטכניון בתחרות iGEM בבוסטון. בנוסף דורגה הנבחרת בחמישייה הראשונה בקטגוריה של תרומה לקהילה. הקבוצה פיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור דבש ללא דבורים

הקבוצה מהטכניון בתחרות

נבחרת הטכניון לתחרות iGEM הבין-לאומית חזרה מבוסטון עם מדליית זהב – מדליית הזהב השישית הניתנת לטכניון בתחרות זו במרוצת השנים.

נבחרת הטכניון זכתה במדליה על הפרויקט שעליו עבדה בשנה האחרונה: פיתוח דבש ללא דבורים.  הדבש המלאכותי מיוצר על ידי החיידק בציליוס סביטיליס, ה"לומד" לייצר את הדבש בעקבות תכנותו-מחדש במעבדה. חשיבותו של הפיתוח גדולה במיוחד לאור צמצום אוכלוסיית הדבורים במקומות רבים בעולם. יתר על כן, בייצור הדבש המלאכותי ניתנת ליצרן אפשרות להתערב ולקבוע את תכונותיו של הדבש, את טעמו וכן הלאה.

iGEM היא תחרות יוקרתית שנוסדה ב-2004 ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. התחרות מקנה לסטודנטים, בעיקר בלימודי תואר ראשון, את ההזדמנות  ללמוד ולהתנסות בכל האספקטים של מחקר מדעי ויישומי בעולם הביולוגיה הסינתטית. השנה התמודדו בתחרות כ-300 קבוצות מאוניברסיטאות מכל רחבי העולם.
השנה יצאה לארה"ב, בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה והטכניון, משלחת של 12 סטודנטים מ-6 פקולטות שונות בטכניון: הנדסה ביו-רפואית, רפואה, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסה כימית והנדסת אווירונוטיקה וחלל. הסטודנטים הם אסף ליכט, ליאור חיים, זינאת עואד, ניר ליטבר, מאי דרור, עפרי ורשה, אילן ברייזבלט, אורייט טיבי, יהונתן צור, דור בן מאיר, שירה לוי ולידיה טננצפף.

קבוצות סטודנטים מהטכניון משתתפות בתחרות מאז 2012 ביוזמתם של פרופ' רועי עמית, ראש המעבדה לביולוגיה סינתטית לפענוח צפנים גנומיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ומנהלת המעבדה ד"ר אורנה עטאר. השנה ליוו את הקבוצה גם המנטוריות נועה אדן, צילה דוידוב ולירון אברהמי פאצ'וק. התחרות בנויה כך שהקבוצות נדרשות לא רק לפתח רעיון מדעי-טכנולוגי אלא גם להציג את עצמן כחברות עסקיות של ממש. ואכן, במרוצת השנים נולדו בתחרות הבינלאומית עשרות חברות סטארטאפ. לכן, מלבד הפיתוח המדעי וההנדסי של הטכנולוגיה החדשה, נדרשו חברי הקבוצה לגייס משאבים למימון המחקר, להיפגש עם מומחים רלוונטיים מהאקדמיה ומתעשיית הדבש ולבצע ניסויים לטובת שיפור המוצר.

לדברי פרופ' רועי עמית, "הזכיות בתחרות מרגשות בהחלט, אבל חשוב לא פחות הקניין הרוחני שנוצר סביב הפרויקט. רק השנה קצרנו שני הישגים נדירים עם פיתוחים קודמים של סטודנטים בתחרות: מאמר מדעי שהתפרסם ב-2 בינואר 2019 ופטנט שאושר בארצות הברית ב-26 במרץ 2019." המאמר, שהתפרסם בכתב העת ACS Biomaterials Science & Engineering, מתאר שימוש בחיידקים מהונדסים לאיתור ולמדידה של חומרים מזיקים במזון ובמים. פטנט מספר 10240132, שעליו חתומים פרופ' עמית, ד"ר עטאר והסטודנטים אלכסיי טומסוב ומעין לופטון שהשתתפו במשלחת 2015, הוא התקן למניעת התקרחות המבוסס על פעילות חיידקי הגוף.

אחד התנאים להשתתפות בתחרות הבינלאומית הוא תרומה לקהילה. במסגרת זאת הפיקו חברי הקבוצה בטכניון האקתון ייחודי בנושא איכות הסביבה וקיימות. בהאקתון, שבו השתתפו 44 תלמידים מצטיינים מכיתות י'-י"ב בחיפה, זכתה במקום הראשון קבוצת "The Green Choice", שפיתחה פתרון לצמצום כמות האוכל שנזרק בעולם. זאת באמצעות יישום המאפשר למרכולים להציע מחירים נמוכים על מוצרים שתוקפם עומד לפוג. ארגון ההאקתון זיכה את הקבוצה מהטכניון בדירוגה כאחת מחמש הקבוצות הטובות בתחרות iGEM  בקטגוריית מעורבות בקהילה.

פרופ'-מחקר שגב
צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ'-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון יקבל היום, 9 בדצמבר, את פרס א.מ.ת בתחום הפיזיקה והחלל לשנת 2019. הפרס ניתן בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה.

פרופ'-מחקר שגב, 60, הוא ראש הקתדרה ע"ש רוברט שילמן בפקולטה לפיזיקה, ממייסדי מרכז הקוונטום למדע, הנדסה וחומרים ע"ש הלן דילר. הוא נולד ברומניה, עלה לארץ בגיל 3, גדל בחיפה, שירת בצה"ל כקצין חי"ר ושנים רבות במילואים כמפקד יחידת סיור. לאחר הצבא החל ללמוד בטכניון והשלים תואר ראשון ודוקטורט במסלול ישיר בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת Caltech היה פרופסור באוניברסיטת פרינסטון. ב-1998 חזר לישראל ולטכניון כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה. ב-2009 קיבל דרגת פרופ'-מחקר, הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן ושמורה לחוקרים מעטים בטכניון.

פרופ'-מחקר שגב הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים ועבודותיו המדעיות מצוטטות בעשרות אלפי מאמרים מדעיים. עם הפרסים שקיבל נמנים הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוונטית (הפרס האירופי החשוב ביותר בתחום האופטיקה והלייזרים) שבו זכה בשנת 2007, פרס מקס בורן מטעם האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009) ופרס ארתור שוואלוב במדעי הלייזר לשנת 2014. הוא חבר באקדמיה האמריקאית למדעים, חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה לשנת 2014.

קבוצת המחקר בראשותו של פרופ'-מחקר שגב מתמקדת בפרויקטים ניסויים ותיאורטיים בתחומים רבים ובהם פוטוניקה, לייזרים ואלקטרוניקה קוונטית. הקבוצה עוסקת הן בחקר היבטים מדעיים בסיסיים המשפיעים על תחומים אחרים במדע (מעבר לפוטוניקה) והן בפיתוח יישומים המשפיעים על עולם הטכנולוגיה.

בשנה החולפת (מרץ 2018 – פברואר 2019) דיווח פרופ'-מחקר שגב על שבע עבודות שונות, כל אחת מהן פורצת דרך בתחומה, שפורסמה באחד משני כתבי העת המדעיים המובילים בעולם, Nature ו-Science.

אולם מעבר לכל הישגיו האישיים, פרופ'-מחקר שגב גאה בהצלחתם של תלמידיו לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט,  אשר 21 מהם חברי סגל באוניברסיטאות בארץ ובעולם ורבים אחרים מכהנים בתפקידי מחקר ופיתוח בכירים בתעשייה. תלמידיו בעבר אשר מכהנים היום כחברי סגל באוניברסיטאות בארץ הם שהגישו את מועמדותו השנה לפרס א.מ.ת.

פרס א.מ.ת ניתן על ידי קרן א.מ.נ. לקידום המדע, התרבות והאמנות בישראל על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. הקרן הוקמה ב-1999 על ידי אלברטו מוסקונה ניסים ז"ל, שקבע כי פרס א.מ.ת נועד "להכיר באלה שבחרו במצוינות כדרך חיים ובמימוש הפוטנציאל האנושי כחיוני ליצירת עולם טוב יותר עבור הדורות הבאים." בוועדת הפרס השנה חברים פרופ' חגית מסר ירון, פרופ' יעקב קליין ופרופ' ניר שביב.

https://webcasting.co.il/player/zoog/emet2019/emet_2019.html

זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2019 צילום: ששון תירם

פרופ'-מחקר שגב עם הסטודנטים שלו בעבר ובהווה. צילום: ששון תירם

פרופ'-מחקר שגב מקבל את הפרס מהשרה לשיויון חברתי גילה גמליאל צילום: ששון תירם

פרופ'-מחקר שגב (מימין) עם אריה דובסון מנכ"ל קרן א.מ.נ צילום: ששון תירם

פרס א.מ.ת לשנת 2019 הוענק אתמול בתיאטרון ירושלים, על ידי השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, ל-11 חוקרים וחוקרות ובהם פרופ'-מחקר מוטי שגב מהטכניון, זוכה פרס א.מ.ת בתחום הפיזיקה והחלל.

פרס א.מ.ת ניתן על ידי קרן א.מ.נ. בחסות ראש הממשלה על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה. מטרתו: "להכיר באלה שבחרו במצוינות כדרך חיים ובמימוש הפוטנציאל האנושי כחיוני ליצירת עולם טוב יותר עבור הדורות הבאים."

פרופ'-מחקר שגב, 60, הוא מחזיק הקתדרה ע"ש רוברט שילמן בפקולטה לפיזיקה וממייסדי מרכז הקוונטום למדע, הנדסה וחומרים ע"ש הלן דילר בטכניון. אחרי שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי הוא יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת Caltech ואחריו קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת פרינסטון.
ב-1998 חזר לישראל ולטכניון כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה וב-2009 קיבל דרגת פרופ'-מחקר, הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן ושמורה לחוקרים מעטים בטכניון.

פרופ'-מחקר שגב הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים ועבודותיו המדעיות מצוטטות בעשרות אלפי מאמרים מדעיים. עם הפרסים שקיבל נמנים הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוונטית (הפרס האירופי החשוב ביותר בתחום האופטיקה והלייזרים) שבו זכה בשנת 2007, פרס מקס בורן מטעם האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009) ופרס ארתור שוואלוב במדעי הלייזר לשנת 2014. הוא חבר באקדמיה האמריקאית למדעים, חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה לשנת 2014.

פרופ'-מחקר שגב דיבר בטקס בשם הזוכים ואמר כי "מיעוט חברי הסגל באקדמיה בישראל מוביל לכך שעל כל חבר סגל לומדים כ-25 סטודנטים. זה היחס המספרי הכי גרוע בחברה המערבית. לשם השוואה, כשהייתי ב-MIT היחס היה 1:5. לכן חשוב שנגדיל את חברי הסגל לפחות ב-30%, אולי ב-50%, ונשאלת השאלה אם יש לנו מאגר מוחות אנושי לבחור ממנו חברי סגל מעולים. התשובה חיובית: יש כיום כ-1,500 ישראלים באקדמיה בארצות הברית. רובם נשארו שם אחרי הפוסט-דוקטורט כי לא הייתה להם אפשרות לחזור בישראל. לכן עלינו להוסיף תקנים ולאפשר ליותר חוקרים למצוא עבודה באוניברסיטאות בישראל אחרי הפוסט-דוקטורט בחו"ל."

קבוצת המחקר בראשותו של פרופ'-מחקר שגב מתמקדת בפרויקטים ניסויים ותיאורטיים בתחומים רבים ובהם פוטוניקה, לייזרים ואלקטרוניקה קוונטית. הקבוצה עוסקת הן בחקר היבטים מדעיים בסיסיים המשפיעים על תחומים אחרים במדע (מעבר לפוטוניקה) והן בפיתוח יישומים המשפיעים על עולם הטכנולוגיה.

בשנה החולפת (מרץ 2018 – פברואר 2019) דיווח פרופ'-מחקר שגב על שבע עבודות שונות, כל אחת מהן פורצת דרך בתחומה, שפורסמה באחד משני כתבי העת המדעיים המובילים בעולם, Nature ו-Science.

מעבר לכל הישגיו האישיים, פרופ'-מחקר שגב גאה בהצלחתם של תלמידיו לדוקטורט ולפוסט-דוקטורט, ש-21 מהם חברי סגל באוניברסיטאות בארץ ובעולם ורבים אחרים מכהנים בתפקידי מחקר ופיתוח בכירים בתעשייה. תלמידיו בעבר, המכהנים כיום כחברי סגל באוניברסיטאות בארץ, הם שהגישו השנה את מועמדותו לפרס א.מ.ת.

לחוקרים הצעירים אמר פרופ'-מחקר שגב בטקס: "חישבו מעבר לאופק על דברים שלא חשבו לפניכם. שיהיה לכם שכל להבחין בין עיקר לטפל. שיהיה לכם האומץ להילחם על שלכם."

פרופ' שחר קוטינסקי
צילום: רמי שלוש

הדוקטורנט לואי דאניאל
צילום: רמי שלוש

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז (Tower Jazz) פיתחו טכנולוגיה מהפכנית ההופכת את רכיבי זיכרון הפלאש המסחריים של טאואר ג'אז לממריסטורים – התקנים המכילים זיכרון וכוח חישוב. הטכנולוגיה, שפותחה בהשראת פעולת המוח האנושי, מאיצה באופן משמעותי את פעולתם של אלגוריתמים של בינה מלאכותית (AI).

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' יעקב רויזין וד"ר יבגני פיחאי מחברת טאואר ג'אז ופרופ'-משנה ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

כבר מתחילת דרכם גברו המחשבים על האדם בפתרון בעיות חשבוניות, אולם בזיהוי תמונות, בסיווג מאפיינים בתוך התמונה ובקבלת החלטות פיגר המחשב אחר האדם במשך עשרות שנים. את הפער הזה מדביקה בשנים האחרונות הבינה המלאכותית, המצליחה לבצע פעולות מורכבות על סמך אימון המבוסס על דוגמאות. בעשורים האחרונים הוקדשו משאבים עצומים בפיתוחה של בינה מלאכותית ברמת התוכנה, השקעה שהובילה לקפיצת מדרגה באפקטיביות של הבינה המלאכותית בתחומים רבים ומגוונים ובהם רפואה, תחבורה חכמה, רובוטיקה וחקלאות.

הדלק המניע את עולם הבינה המלאכותית הוא נתונים, וליתר דיוק נתונים בכמות עצומה (big data). זו הסיבה שהפריצה הגדולה בבינה מלאכותית "המתינה" לשיפור הדרמטי בכוח המיחשוב. אולם ההתפתחות המהירה בביצועי התוכנה הותירה מאחור את החומרה, ופיתוחה של חומרה המתאימה לדרישות של תוכנות בינה מלאכותית התעכב במשך שנים רבות. חומרה כזו נדרשת לעבוד היטב במונחים של  מהירות, הספק נמוך, דיוק, שטח ומחיר. כל אלה קשים מאוד להשגה במודל החומרה המסורתי – מודל של חישוב דיגיטלי (ספרתי).

המודל הדיגיטלי מגביל את ביצועי החומרה בשני הקשרים עיקריים: 1. חומרות כאלה מתקשות לבצע פעולות רבות במקביל , שכן הן נועדו לבצע מספר קטן יחסית של פעולות; 2. הן יכולות להפגין דיוק רב רק בתמורה לצריכת משאבים גדולים מאוד במונחי אנרגיה וזמן. לכן, אומרים החוקרים, נדרשת חומרה חדשנית שתתאים לעידן הבינה המלאכותית.

"אחד האתגרים הגדולים שמציבה הבינה המלאכותית בפני מהנדסי חומרה," מסביר פרופ' קוטינסקי, "הוא המימוש של אלגוריתמים מורכבים הדורשים (א) אחסון של מידע רב בזיכרון המחשב; (ב) שליפה מהירה מהזיכרון; (ג) ביצוע חישובים רבים במקביל; ו(ד) דיוק גבוה.  החומרה הדיגיטלית הסטנדרטית (מעבדים) לא מתאימה לכך מהסיבות שצוינו לעיל."

זה הרקע לטכנולוגיה החדשה המוצגת במאמר ב-Nature Electronics. לדברי פרופ' קוטינסקי, "הטכנולוגיה שלנו הופכת את החומרה, שהיא דיגיטלית במהותה, לתשתית נוירומורפית – תשתית מעין-אנלוגית הדומה למוח. כפי שהמוח מבצע מיליוני פעולות במקביל, גם החומרה שלנו מבצעת פעולות רבות במקביל וכך מאיצה את כל הפעולות הקשורות בה."

"החישוב הנוירומורפי," אומר הדוקטורנט לואי דאניאל, "מעניין אותי ברמה האישית הן כסטודנט להנדסת מחשבים והן כמי שאיבד את אביו כתוצאה ממחלה נוירולוגית נדירה. המוח תמיד היווה מקור השראה למערכות מחשוב, והאתגר שלי הוא להבין את המנגנון החישובי של פעולת המוח על ידי ארגז כלים הנדסי. במחקר הנוכחי הראינו שבב חשמלי המבוסס על טכנולוגיה סטנדרטית מסחרית ומפגין שתי יכולות קריטיות: זיכרון אסוציאטיבי, העובד בדומה למוח על סמך תכונות ולא לפי חיפוש באינדקס; ויכולת למידה."

הזיכרון האסוציאטיבי, המוכר לנו מפעולת החשיבה האנושית, פירושו שכאשר אנחנו רואים עיניים, לדוגמה, איננו מחפשים התאמה של העין לסעיף כלשהו באינדקס של פריטים, אלא מזהים את העין באופן אסוציאטיבי. זהו מנגנון מהיר, אפקטיבי וחסכוני באנרגיה. וכמו במוח, יכולת הלמידה של המערכת משתפרת מתוך שינוי ועדכון של הקשרים בין הסינפסות ותאי העצב.

לדברי פרופ' רויזין מטאואר ג'אז, "הטכנולוגיה החדשה פשוטה להטמעה והופכת את הטרנזיסטור של טאואר ג'אז, שתוכנן במקור לאחסון מידע בלבד, לממריסטור – יחידה המכילה לא רק זיכרון אלא גם יכולת חישוב. מאחר שהממריסטור יושב על הטרנזיסטורים הקיימים של  טאואר ג'אז, הוא מתממשק באופן מיידי עם כל ההתקנים שאיתם עובדים טרנזיסטורים אלה. הטכנולוגיה החדשה נבחנה בתנאי אמת והראתה כי אכן היא ניתנת להטמעה בבנייה של רשתות עצביות בחומרה ובכך משפרת משמעותית את ביצועיהן של מערכות בינה מלאכותית מסחריות. בדומה למוח, המערכת המשופרת מצטיינת בשמירת מידע לטווח ארוך ובצריכת אנרגיה נמוכה מאוד."

לדברי פרופ'-משנה ראמז דניאל, בעבר מהנדס חשמל בטאואר ג'אז וכיום חבר סגל בפקולטה להנדסת ביו-רפואית בטכניון, "כוח החישוב של ההתקן המשופר נובע מיכולתו לתפקד בתחום התת-הולכה, ובמילים פשוטות – באופן דומה למנגנונים ביולוגיים טבעיים. כתוצאה מכך אנחנו משיגים יעילות גבוהה בהספק נמוך, כמו המנגנונים שהתפתחו בטבע במשך מיליארדי שנות אבולוציה."

במחקר השתתפו חוקרי הטכניון אריק הרבלין, ניקולס ויינשטיין, ואסו גופטה ונמרוד וולד מקבוצת המחקר של פרופ' קוטינסקי.

 המחקר נערך בתמיכת ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), מענק קמין מטעם משרד הכלכלה, מלגת אנדרו וארנה פינצ'י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ומענק ERC. לאחרונה הציג לואי דאניאל את המחקר שלעיל בכנס של Nature בסין ואף זכה בפרס המאמר הפוסטר המצטיין בכנס.

על השותפים במחקר:

פרופ' שחר קוטינסקי השלים תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ודוקטורט בטכניון ועבד באינטל בתכן מעגלים. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי. במרוצת השנים הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קריל של קרן וולף על מצוינות במחקר מדעי, מלגת ויטרבי, מלגת ג'ייקובס ומענק ERC וכן בשבעה פרסי הצטיינות בהוראה.

לואי דאניאל השלים תואר ראשון בטכניון, ובשנים 2016-2013 עבד במעבדות המחקר של IBM בחיפה. כיום הוא עושה את הדוקטורט (במסלול ישיר) בהנחיית פרופ' קוטינסקי. הוא זכה בפרס הרשל ריץ' לחדשנות ויזמות, בפרס אנדרו וארנה פינצ'י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ובמלגת ות"ת לדוקטורנטים מצטיינים בני החברה הערבית.

פרופ' יעקב רויזין הינו מנהל מחקר ופיתוח של טכנולוגיות עתידניות ו-Fellow בחברת טאואר-ג'אז. הוא פרופסור אורח בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב. ליעקב ניסיון נרחב של 40 שנה בתחום פיתוח רכיבים בענף המוליכים-למחצה. ב-23 השנים האחרונות הוא עובד בטאואר ג'אז ומתמחה בפיתוח טכנולוגיות CMOS ייחודיות ורכיבים חדשניים.  הוא פרסם מעל ל-200 מחקרים ומחזיק ביותר מ-50 פטנטים (USA patents) בתחום טכנולוגיית המוליכים-למחצה ורכיבים.

ד"ר יבגני פיחאי הוא מהנדס רכיבים בכיר בטאואר ג'אז. הוא בעל ניסיון של 15 שנה בפיתוח רכיבי CMOS  הכוללים זיכרונות משולבים (embedded NVM), תאים סולאריים וחיישני קרינה מייננת. יבגני השלים תואר ראשון בטכניון, תואר שני באוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בטכניון. הוא פרסם מעל ל-40 מאמרים ופטנטים.

פרופ'-משנה ראמז דניאל השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון ותואר שני בהנדסת אלקטרוניקה וחשמל אוניברסיטת תל אביב שאחריו יצא לתעשייה. לאחר שמונה שנות עבודה בטאואר ג'ז הוא יצא לדוקטורט ואחריו פוסט-דוקטורט ב-MIT, שם בנה את המחשב הביולוגי הראשון בתוך חיידק. כיום הוא עומד בראש המעבדה לביולוגיה סינטטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

למחקר בכתב העת  Nature Electronics לחצו כאן

הטכניון, נציג ישראלי יחיד ברשימה, מדורג במקום ה-25

הטכניון דורג במקום ה-25 ברשימת המוסדות האקדמיים המובילים בתחום הבינה המלאכותית. כך קובע דירוג AI Research Rankings שפורסם בתחילת דצמבר.

בדירוג רחב יותר, הכולל מלבד אוניברסיטאות גם חברות ענק ובהן גוגל, פייסבוק, מייקרוסופט ו-IBM,  דורג הטכניון במקום ה-29 – לפני אמזון, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת סיאול ואוניברסיטת ג'והנס הופקינס. עוד עולה מהדירוג כי הטכניון הוא המוסד הישראלי היחיד (מבין המוסדות האקדמיים והחוץ-אקדמיים) הנכלל ברשימת 40 המוסדות המובילים בתחום.

גם מדינת ישראל זכתה בכבוד גדול בדירוג החדש, כשדורגה במקום השני בעולם במספר מחקרים לנפש, כשהיא מקדימה במקום אחד את ארצות הברית.

בשנים האחרונות הגביר הטכניון את השקעותיו – בכסף ובהון אנושי – בתחום הבינה המלאכותית. באוקטובר 2018 נחנך בקמפוס מרכז משותף בתחום זה עם אינטל בראשות פרופ' שי מנור, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי.

דירוג המוסדות התבסס על 2,200 מחקרים שהוצגו ב-2019 בשני הכנסים היוקרתיים ביותר בתחום הבינה המלאכותית: Neural Information Processing Systems ו- International Conference on Machine Learning.

דירוג AI Research Rankings

פרופ' דן אריאלי, מולי אדן, דב מורן, אלונה בר און ויוסי ורדי נפגשים בטכניון. ביום חמישי הקרוב יתקיים בטכניון "יום יזמות, קריירה וחברה" בהשתתפות עשרות מרצים מובילים מהטכניון ומהתעשייה

ביום חמישי, 19 בדצמבר 2019, יתקיים בטכניון לראשונה אירוע t-day – "יום יזמות, קריירה וחברה". האירוע יכלול שלל פעילויות חווייתיות ואחרות שיחשפו את אלפי המשתתפים להיבטים שונים מעולם היזמות והקריירה.

״t-day נועד לחשוף באופן חוויתי את קהילת הטכניון, על כל גווניה, לתכנים בנושאים של טכנולוגיות חדשות, אתגרי העתיד והכישורים הנדרשים לקריירה," הסביר פרופ' עזרי טרזי המוביל את מרכז היזמות בטכניון. "דרך האקתונים, דיונים בשולחנות עגולים על העתיד וסדנאות לחשיבה יצירתית נחבר בין סטודנטים, חברי סגל ועובדי הטכניון לפסטיבל שחוגג יצירתיות, חדשנות ויזמות.״

במסגרת האירוע יתקיימו בפקולטות השונות האקתונים ובהם האקתון כלכלה התנהגותית עם פרופ' דן אריאלי, שבו יעסקו המשתתפים בפיתוח פתרונות לבעיות התנהגותיות, ההאקתון הראשון בישראל לבטיחות בבנייה שמקיימות קבוצת תדהר והפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית והאקתון BME-HACK בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

בשעה 10:30 יתקיים פאנל חדשנות בנושא "תרבות ארגונית המעודדת חדשנות" בהשתתפות מומחים מובילים מהתעשייה ובהנחיית כלת פרס ישראל פרופ' מרים ארז מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון.

בשעה 11:30 יתקיים פאנל יזמות בנושא "אומת הסטארטאפ – לאן?" בהנחייתה של יו"ר גלובס אלונה בר און. בפאנל ישתתפו מולי אדן, סגן נשיא אינטל העולמי לשעבר; דב מורן – מייסד
M-Systems וממציא הדיסק-און-קי; יוסי ורדי – יזם סידרתי הנחשב ל"גורו של האינטרנט"; גל הבר – מייסד ומנכ"ל Plus500, ולנה לוין – מייסדת שותפה ב-ViaSurgical.

במהלך היום יתקיימו הרצאות של מומחי הטכניון לצד הרצאות מקצועיות של מומחים מהתעשייה בתחומים מגוונים ובהם הפקת מים מהאוויר, מחשבי העתיד, חיישנים לאבחון רפואי, ניבוי עמידות לאנטיביוטיקה, "האם ניוטון טעה?", מציאות מדומה למתחילים, טיפים למנהל מוצלח במאה ה-21 ו"איך כלכלה התנהגותית משנה את העולם?"

בפן החברתי תקיים החממה החברתית בטכניון עם עמותת "רובין פוד" סדנה ייחודית, שמטרתה לחשוף את ציבור הסטודנטים לשינוע מתוחכם ומדויק של עודפי מזון. במסגרת הסדנה יציגו סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב ומהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון פרויקטים משותפים עם עמותות הפועלות לצמצום אי-השוויון במרחב העירוני.

את האירוע מוביל מרכז היזמות בטכניון והוא מיועד לכלל הסטודנטים בטכניון, חברי הסגל האקדמי, עובדי הסגל המינהלי ובוגרי הטכניון לדורותיו. גם תלמידי תיכון הוזמנו.

לתוכנית המלאה לחצו כאן

מיינה מצויה. צילום: אהוד פסט

פרופ'-משנה אסף שוורץ. צילום : דוברות הטכניון

ד"ר אגת קולאוני . צילום : דוברות הטכניון

דרור הבית. צילום: אהוד פסט

מחקר שנערך בטכניון מצביע על ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות. החוקרים מזהירים: לתהליך זה השלכות עתידיות שליליות על המערכת האקולוגית בישראל

הפיכת שטחים טבעיים לאזורים עירוניים או חקלאיים מסבה נזק לציפורים מקומיות ומיטיבה עם ציפורים פולשות, ולתהליך זה השלכות אקולוגיות שליליות. כך טוענים פרופ'-משנה אסף שוורץ וד"ר אגת קולאוני מהטכניון במחקר שהתפרסם בכתב העת .Biological Conservation פרופ'-משנה שוורץ הוא ראש המעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

המחקר מראה שאוכלוסיות של ציפורים מקומיות נפוצות הולכות ומתמעטות ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזורים עירוניים שאליהם פלשו מינים כדוגמת המיינה, התוכי הנזירי והדררה. לדברי פרופ'-משנה שוורץ, "השינויים בנוף הארץ-ישראלי במאה ה-20 הובילו לעלייה בגודל האוכלוסיות של מינים כדוגמת דרור הבית, הדוכיפת, הבולבול ואחרים, אך ב-15 השנים האחרונות המגמה השתנתה. אותם מינים מוכרים שבעבר שגשגו ברחבי הארץ נמצאים כעת במגמת ירידה. מה שמדאיג הוא שהירידות הללו מלוות בעליות חדות במספרי הפרטים של מינים פולשים. אוכלוסיות המיינה והדררה, לדוגמה, גדלה בקצב מסחרר של 843% ו-250% (בהתאמה) ב-15 השנים האחרונות." המחקר מראה שבפארק הירקון, שם החלו רבות מפלישות הציפורים בסוף המאה ה-20, כבר כמעט לא ניתן לצפות באותם מינים מקומיים שבעבר שגשגו בפארק.

המינים הפולשים מתחרים עם המינים המקומיים על משאבים מוגבלים, ונראה שבתחרות זו הפולשים מנצחים. תהליך זה, והפגיעה ההולכת ומתעצמת בבתי הגידול הטבעיים, מפרים את האיזון במערכת האקולוגית ומסכנים מינים נדירים כמו גם מינים נפוצים שבעבר לא נשקפה להם סכנה.

כדי לבחון את המגמות באוכלוסיות הציפורים בארץ התבסס המחקר על שלושה מסדי נתונים שנאספו במהלך 15 השנים האחרונות: (1) סקרים ומחקרים בפארק הירקון בת"א; (2) סקר ספירת הציפורים הגדולה – פרויקט מדע אזרחי, בהובלת שלומית ליפשיץ מהמרכז לטיפוח ציפורי הבר והחברה להגנת הטבע, שבו הציבור הרחב מסייע בניטור ציפורים מאז 2006; (3) ניטור ארוך טווח שנערך מעל עשרים שנה בתחנה למחקר ארוך טווח בשמורת הטבע ברמת הנדיב. שלושת הסקרים מצביעים על גידול באוכלוסיות המינים הפולשים ועל ירידה מספרית ברבים מהמינים המקומיים. "כיום ממוקדת תפוצת המינים הפולשים בעיקר באזורים עירוניים וכפריים," אומרת ד"ר אגת קולאוני, "אך יש סימנים שמינים אלה יגיעו גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל. לכן חשוב מאוד לייצר ממשק לעצירת התפשטותם."

הניטור בירקון נעשה במימון ובשיתוף רט"ג (רשות הטבע והגנים). ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברט"ג, אומר כי "הרשות עוקבת בדאגה אחר חדירת המינים הפולשים גם לשמורות טבע וגנים לאומיים בישראל בכלל ובאזור המרכז בפרט. אנו סבורים כי חדירה זו מסכנת את מגוון המינים בשטחים המוגנים ואת קיומם של תהליכים ביולוגים ואקולוגיים שלשמם הוכרזו שטחים אלו."

"לפני כמעט שני עשורים התחלנו לחקור את ההשפעה של מיני ציפורים פולשות על ציפורים מקומיות," מסכם פרופ'-משנה שוורץ. "מצאנו כי המיינות מתחרות במינים מקומיים כגון דרור הבית ודוחקות אותם. לצערנו, המחקר הנוכחי מצביע על כך שהתחזיות שלנו לגבי דחיקת מינים נהפכו למציאות. אני חושש שילדיי לא יוכלו לשמוע ולראות את הדרורים, הצופיות והבולבולים מהמינים הנפוצים בארץ כיום."

המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע ובסיוע מענק מטעם הטכניון לפוסט-דוקטורנטים מצטיינים ורשות הטבע והגנים. החוקרים התבססו על מסדי מידע שונים ובהם מיזם "ספירת ציפורי בר בחצר בשיתוף ציבור", הפועל מאז 2006, ומחקר אקולוגי ארוך טווח הנערך אחת לשלוש שנים ברמת הנדיב החל מ-1988.